- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עמ"נ 43189-03-13
|
עמ"נ בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
43189-03-13
6.10.2013 |
|
בפני : ורדה מרוז |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מנהל הארנונה בעיריית ראשון לציון עו"ד דניאל זרימאני ואח' |
: 1. אמ.אס.אמ.אחזקות בע"מ 2. פורום טכנולוגיות הנדסיות (96) בע"מ עו"ד ענת צבי ואח' |
| פסק-דין | |
1. לפניי ערעור על החלטה של וועדת הערר לענייני ארנונה שליד ראשון לציון מיום 7.2.13 (להלן " וועדת הערר" או " הוועדה").
רקע עובדתי
2. המשיבות, חברות העוסקות במחקר ופיתוח מוצרים דנטליים; בחזקתן שני נכסים, האחד, נושא עתירה זו, ברחוב פלטין 1 בראשון לציון (להלן: " הנכס") והשני, באשקלון.
3. הנכס (בראשל"צ) משמש לפיתוח מוצר דנטלי (מו"פ) ומצויים בו בנוסף משרדי המשיבות. באשקלון, מצוי מפעל ייצור המוצר הסופי - תוצר הפיתוח - לציבור רופאי השיניים. בגין הנכס בראשל"צ חויבו המשיבות בארנונה לפי סיווג "משרדים מסחר ושירותים". על סיווג זה הן השיגו בפני מנהל הארנונה בנימוק לפיו הסיווג הנכון הוא "תעשייה" ולחילופין "מפעל עתיר ידע". משנדחתה השגתן, עררו המשיבות לוועדת הערר, אשר קיבלה את הערר באורח חלקי וקבעה כי הנכס משמש כמבנה רב תכליתי אשר עיקרו משמש לצורכי מחקר ופיתוח (מו"פ) שנכנס בגדר סיווג "תעשייה" ואליו יש לצרף את שטחי השרות, קרי לובי, שירותים, מטבח ועוד, כמפורט בסעיף 21 להחלטת הוועדה ואילו השטחים הנותרים, להם אין זיקה למו"פ ולפעילות היצרנית (חדר השיווק, חדר סמנכ"ל הכספים וחדר הנהלת חשבונות), סווגו כ- "משרדים מסחר ושירותים".
4. הוועדה הבהירה כי מתוך שטחו הכולל של הנכס אשר גודלו כ- 443 מ"ר, סווג משרדים, מסחר ושירותים שטח מוגבל שגודלו 59 מ"ר, ללמדך כי חלקו הארי של הנכס הוקדש לפיתוח המוצר כחלק מהליך הייצור.
על החלטה זו של הועדה משיג המערער בערעור זה.
החלטת הועדה
5. וועדת הערר עיינה בתשריט הנכס וכן ערכה ביקור במקום, ממנו עלה כי בנכס חדרים רבים "בעלי מאפייני פיתוח וזיקה לייצור", כמו מעבדת מחקר וחדרי מו"פ; מנכ"ל, מזכירות וסמנכ"ל טכנולוגיות, בנוסף, קיימים חדרים לפיתוח הנדסי, למנהל פרויקטים, לפיתוח ולאבטחת איכות. לצד חדרים אלו, קיימים משרדים "נעדרים מאפייני פיתוח וזיקה לייצור", ביניהם, חדר שיווק, סמנכ"ל כספים והנהלת חשבונות. כן, קיימים חדרי שרות שמשמשים את כלל המשתמשים בנכס; לובי, שירותים, מטבח ומטבחון, חדר בקרה ותקשורת וארכיב.
6. בנסיבות המתוארות, קבעה הועדה כי הנכס עונה על הגדרה של מבנה רב תכליתי, בהינתן שטחו הגדול והשימושים המגוונים שנעשים בו, על דרך הפרדה, בין האזור בו מתבצעת פעילות ייצורית שעניינה מחקר ופיתוח המוצר, לבין אזור המשרדים, המשמש מנהלה ושיווק. פיתוח המוצר באמצעות המו"פ בנכס, הוא המסד לייצור התוצר הסופי במפעל באשקלון. על כן, חרף המרחק הגיאוגרפי בין שני הנכסים, יש לסווג חלק זה של הנכס, בו מבוצעת פעילות ייצורית כ"תעשיה". המרחק הפיזי בין שני הנכסים שבחזקת המשיבות אינו מנתק את הזיקה בין הפעילות המתבצעת בנכס להליך הייצור.
7. הועדה הוסיפה כי " לא ניתן להתעלם ממאפייניה המודרניים של התעשייה בכלל ותעשיית ההיי-טק בפרט, שבה הליכי הייצור והפיתוח לא נעשים דווקא באותו אתר, אך קיימת זיקה חזקה בין הליך הפתוח לבין הליך הייצור למרות המרחק הגיאוגרפי". כך, אין להגדיר את פעילות המחקר והפיתוח שמתבצעת בנכס כחלק משירות שניתן לצד ג'. פיתוח המוצרים והשבחתם הוא חלק מתהליך הייצור.
8. מנגד, משרדי השיווק, הכספים והחשבונות שבנכס, אשר שטחם מוגבל ל- 59 מ"ר, אינם נכנסים לגדר סיווג "תעשיה" ולפיכך, סווגו על ידי הועדה בסיווג של משרדים בהתאם לקבוע בסעיף 2.1 לצו הארנונה.
9. בהתייחסה לשטחים הטפלים שבנכס, חדרי שירותים, מטבח, חדר ישיבות ולובי, קבעה הועדה כי אלו שטחים נלווים, שמשרתים את כלל המחזיקים בנכס ועל כן, יש לסווגם תחת סיווגו העיקרי, סיווג תעשייה.
10. בהתייחסה לעתירת המשיבות לסווג את הנכס כ"מפעל עתיר ידע ותוכנה", קבעה הועדה כי אף אם על פי שימושו, יכול הנכס להיחשב ככזה, הרי שהמשיבות לא עמדו בתנאים הנדרשים להגדרתו, שכן לא הומצאו אישורי המדען הראשי המהווים תנאי להכרת נכס כמפעל עתיר ידע. משכך, נשמט היסוד לטענתן.
11. אשר על כן, קיבלה הוועדה את הערר בסווגה את הנכס כרב תכליתי, על פי שני הסיווגים המפורטים לעיל.
טענות הצדדים
טענות המערער
12. המערער טוען כי תכלית הפעילות בנכס היא עסקית - מסחרית ועל כן, יש לסווגה כ-"משרדים מסחר ושירותים". למצער, זה שימושו העיקרי של הנכס, אשר בגדרו מתבצע הליך פיתוח כחלק אינטגראלי מתכליתו העסקית.
13. המערער טוען, כי שגתה הוועדה בסווגה את הנכס כרב תכליתי שכן, לכלל האזורים בו זיקה מובהקת לתכליתו האחת, היא שיווק ומכירת מכשור רפואי והשאת רווחי המשיבות. משכך, היה על הוועדה לסווגו תחת סיווג מסחרי.
14. שגתה וועדת הערר משקבעה קיומה של זיקה בין הפעילות הייצורית באשקלון לבין השימוש שנעשה בנכס. מדובר בפעילויות שונות ונפרדות זו מזו, מה גם שדי במרחק הגיאוגרפי כדי לנתק את הזיקה ביניהן.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
